ד"ר רות ר. וייס

רות ר. וייס משמשת מאז 1993 כמרצה לספרות יידיש ב"מרטין פרץ" ומרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת הרווארד. קודם לכן לימדה באוניברסיטת מקגיל, וסייעה להקים בה מחלקה ללימודי יהדות, ובין השנים 1988-1985 הייתה נשיאת האיגוד ללימודי יהדות (Association for Jewish Studies). היא שימשה כמרצה גם באוניברסיטת סטנפורד, באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמרכז מקס ויינרייך של מכון YIVO לחקר היהדות.

וייס פרסמה מספר ספרים בתחום הספרות, ביניהם:
 The Schlemiel as Modern Hero
 Little Love in Big Manhattan: Two Yiddish Poets
ו-The Modern Jewish Canon: A Journey Through Literature and Culture,
אשר זכה בשנת 2003 בפרס National Jewish Book Award for Scholarship. 

הכתבים שהיא ערכה כוללים את The I.L. Peretz Reader, The Best of Sholem Aleichem, (בשיתוף עם Irving Howe), ואת The Penguin Book of Modern Yiddish Verse בשיתוף עם Irving Howe ו-(Khone Shmeruk (1987). כתבים מפרי עטה מתפרסמים מעת לעת בירחון Commentary, והיא משמשת כפרשנית לענייני תרבות ופוליטיקה. וייס פרסמה שני מחקרים פוליטיים:

 (If I am Not for Myself: the Liberal Betrayal of the Jews (1993
 ו-  (Jews and Power (2007.

בין העיטורים שהוענקו לה: (The National Medal for the Humanities (2007,
 (National Foundation for Jewish Culture Award for Scholarship (2001,
Honorary Degree, Doctor of Humane Letters  מאת ישיבה יוניברסיטי (2004),
ופרס מאנגער לספרות יידיש (1988).

וייס ערכה את שני כרכי הזיכרונות הבדיוניים של יעקב גלטשטיין The Glatstein Chronicles, שיצאו לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל (2010). ספרה No Joke: Making Jewish Humor יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשנת 2013.